השוואות של עוצמות ההשפעה, מניסויים-מוצלבים, מרמזים כי וארניקלין (צ'מפיקס, פייזר) יעיל יותר מאשר טיפול חליפי בניקוטין (NRT) בסיוע להפסקת עישון, אך עדויות מהשוואות ישירות הינן מוגבלות.
עוד בעניין דומה
ניסוי זה הישווה שיעורי הימנעות מתמשכים מעישון למשך 52 שבועות, שאומתו באופן ביוכימי, במעשנים שפקדו את אותו שירות קליני להפסקת עישון, על פי שימוש בוארניקלין או ב-NRT, בניסיונם להפסיק לעשן.
בניסוי קוהורטי פרוספקטיבי, השתתפו 855 מעשנים, שפנו למרפאה גדולה, להפסקת עישון ואשר השתמשו על פי בחירתם במוצר NRT או בוארניקלין, בניסיונם להפסיק לעשן. כל המשתתפים קיבלו את אותה תכנית של תמיכה התנהגותית ובחרו את אפשרות הטיפול התרופתי (n = 519 וארניקלין; n=336 NRT).
מדד התוצא הראשוני, היה הימנעות מעישון של 52 שבועות, כפי שדווחה על ידי החולה, לאחר תאריך היעד להפסקת עישון, שאושר על ידי ריכוז הפחמן החד-חמצני הננשף. מדדים בתחילת הניסוי, כללו משתנים סוציו-דמוגרפים, אבחנת בריאות מנטלית, מדדים של עישון, תלות בסיגריות ושימוש בעבר של NRT או של וארניקלין.
שיעורי ההימנעות ל-52-שבועות היו 42.8% לעומת 31.0% באלה שהשתמשו בוארניקלין לעומת משתמשי NRT, בהתאמה (P<0.001). לאחר תיקון עבור משתנים בתחילת הניסוי, הסיכויים להישאר מנועים מעישון למשך 52-שבועות היו פי 2.03 פעמים גבוהים יותר ((95% CI, 1.46 – 2.82(, P<0.001) באלה שהשתמשו בוארניקלין מאשר אלה שהשתמשו ב-NRT.
החוקרים הסיקו, כי הסתמן כי מעשנים באותה תכנית של תמיכה התנהגותית שהשתמשו בוארניקלין, היו בעלי סבירות גדולה יותר להשיג הימנעות ארוכת-טווח, מאשר אלה שבחרו באפשרויות של טיפול חליפי בניקוטין, אפילו לאחר תיקון, עבור ערפלנים פוטנציאליים של מאפייני מעשן.
מקור: