מטרת הניסוי היתה להשוות את היעילות של וארניקלין (צ'מפיקס, פייזר) וטיפול משולב בתחליפי ניקוטין (NRT) לטיפול במעשנים המנסים להפסיק לעשן, על מנת לקבוע אילו משני הטיפולים יותר יעיל.
עוד בעניין דומה
נותחו נתונים מ-167,487 אפיזודות טיפול בחולים, מ-42 שרותי הפסקת עישון, של שירות הבריאות הלאומי (1 אפריל, 2009 עד ל-30 יוני, 2011 ) שבהן היה שימוש בוארניקלין או ב-NRT משולב. התוצאה היתה הפסקת עישון למשך 4 שבועות, כפי שאומתה על ידי בדיקת פחמן חד-חמצני. מנבאים פוטנציאלים היו גיל, מיגדר, דרגה מקצועית, פטור מעלויות המירשם, מסגרת הטיפול (מומחה או אחר), תמיכה (קבוצתית או אחרת) והשנה בה נערך הניסיון להפסיק.
שיעורי ההימנעות מעישון שניצפו, היו גבוהים יותר עם וארניקלין (43.5% לעומת 36.9%), אך נמצאה הוכחה לשונות סיסטמטית בהשפעת התרופה, על פני שרותים קליניים והבדלים במנבאים של תוצא, בין התרופות.
הכללת ההשפעות הללו באנליזה, הצביעה על יתרון ממוצע קטן עבור וארניקלין (יחס צולב, 1.080; 95% CI, 1.003 – 1.163; הבדל, 1.86%; 95% CI, 0.07% - 3.67%; P=0.04). היעילות היחסית של 2 התרופות לא היתה מושפעת על ידי מסגרת הטיפול, סוג התמיכה או השנה.
החוקרים הסיקו, כי ההשפעה היחסית של התרופה, השתנתה באופן מהותי בהתאם לפרקטיקה הקלינית ולאוכלוסיה המטופלת. באופן ממוצע, וארניקלין היה יותר יעיל במקצת מאשר NRT משולב. מאפיינים דמוגרפיים וטיפוליים הקשורים עם הצלחה, מנבאים שימוש בוארניקלין.
מקור: