• יו"ר: ד"ר יעל בר-זאב
  • חברי ועד (רופאים): ד"ר אריאל רוקח, ד"ר ארנונה אייל, ד"ר יוסף עזורי, ד"ר עבדאללה משעל, ד"ר ענת אנדן יצחקי, ד"ר ראובן בלומנטל
  • חברי ועד (שאינם רופאים): גב' מאיה רודנאי, גב' שוש גן-נוי
  • חברי ועדת הביקורת: ד"ר עומרי אלרואי, מר חיים גבע, גב' איילת שבתאי
חדשות

ביקורת ב-Lancet על גישת ה-WHO למאבק בעישון

מאמר שפורסם בכתב העת המוביל קורא לארגון הבריאות העולמי לאמץ את גישת חלופות עישון ככלי להורדת שיעור המעשנים: "סיגריות ותחליפי עישון אינם דומים מבחינת הנזק שהם גורמים"

סיגריות אלקטרוניות. אילוסטרציה

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The Lancet על ידי החוקרים Ruth Bonita ו-Robert Beaglehole (בכיר לשעבר בארגון הבריאות העולמי), טוען שגישתו של ארגון הבריאות העולמי לאסור על תחליפי עישון או להתייחס אליהם באופן זהה לסיגריות לוקה בחסר ואינה מספקת.

הטיעון: המדיניות מתנגדת לחלופות עישון מבוססות ניקוטין ומתייחסת אליהם כשווים לסיגריות ותחת אותה הרגולציה, אולם "הם אינם מוצרים דומים מבחינת הנזק שהם גורמים - העשן שבסיגריות הוא שגורם למחלות הקשורות בעישון, ולא הניקוטין שנמצא בתחליפים".

"כדי להפחית את ההשפעות הבריאותיות המזיקות של צריכת טבק", טוענים כותבי המאמר, "יש לאמץ את גישת הפחתת הנזק (THR - Tobacco Harm Redaction): עידוד השימוש בתחליפי עישון מבוססי ניקוטין תוך הסדרה רגולטורית". הם מסבירים כי "הפחתת נזקי טבק  היא הדרך המהירה והיעילה ביותר להורדת שכיחות העישון ומניעת מקרי מוות הקשורים לעישון. שריפת הטבק (התהליך בעישון סיגריות) היא שגורמת לנזק, ולא הניקוטין עצמו (שנמצא בתחליפי עישון כגון חימום טבק או אידוי נוזל ניקוטין)".

לפיכך טוענים המחברים, "גישת הפחתת נזקי טבק צריכה להיות אסטרטגיה מרכזית ה-WHO בנושא בקרת טבק (FCTC) בנוסף לאמצעים לצמצום ביקוש והיצע - שהם הכרחיים, אך אינם מספקים. ארגון הבריאות העולמי צריך לאמץ מוצרים חדשים שמספקים ניקוטין ללא עשן".

עוד צוין במאמר כי במדינות מסוימות אפשר לראות ירידה ניכרת בשכיחות העישון וזאת במקביל לאימוץ וקבלה של תחליפי עישון המכילים ניקוטין ללא עשן. החוקרים מביאים כדוגמאות רלוונטיות את ניו זילנד, ששכיחות העישון בה ירדה מ-13.3% בשנים 2017-18 ל-6.8% בשנים 2022-23, ירידה של 49% בתוך חמש שנים. זאת לאחר שסיגריות אלקטרוניות הפכו לזמינות באופן נרחב והממשלה תמכה בשיווקן ובהסדר הרגולציה שלהן. במקביל לירידה, עלתה שכיחות השימוש בתחליפי עישון מ-2.6% ל-9.7%.

עוד הם מביאים כדוגמה את שוודיה שבה נהוגה מסורת ארוכת שנים של שימוש בשקיקי ניקוטין (סנוס). שוודיה מציגה בגאווה את מספר המעשנים הנמוך ביותר בעולם, העומד על 6%, לצד תמותה נמוכה ממחלות הקשורות בעישון. גם לנורבגיה הצלחה דומה עם שימוש מוגבר בסנוס וסיגריות אלקטרוניות שהביאה לירידה דרמטית באחוזי העישון במדינה.

גם באנגליה נהוגה הגישה ששימוש בתחליפים מסייע למעשנים לזנוח את הסיגריות. שם, הממשלה מעודדת מעשנים לעבור לתחליפים ומציגה ירידה חדה באחוז המעשנים מ-30% ל13.5%. ביפן, מצייני הכותבים, חלה גם ירידה דרמטית בצריכת סיגריות והיא קשורה לחדירה מהירה לשוק של מוצרים חלופיים המבוססים על חימום טבק במקום שריפת טבק.

לצד ההתקדמות הזו במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ניתן לראות מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שבהן הרצון הפוליטי לקדם אמצעי פיקוח על טבק חלש יותר, והפוטנציאל של אימוץ גישת הפחתת נזק בטבק לא מומש. הכותבים מציינים כי 80% מהמעשנים חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ודווקא שם ניתן להפיק את הרווחים הגדולים ביותר מאימוץ גישת הפחתת הנזק (THR).

כותבי המאמר גורסים כי "אין הצדקה מדעית לעמדה של ארגון הבריאות העולמי, לפיה יש להתייחס לסיגריות אלקטרוניות ומוצרי ניקוטין חדשים המבוססים על חימום טבק, כמו אל סיגריות". הם מסבירים כי "הגישה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי למוצרים בעלי סיכון נמוך יותר היא לתגמל מדינות, כמו הודו, על איסור על סיגריות אלקטרוניות".

לסיכום, כותבי המאמר טוענים שמדינות שאימצו את גישת הפחתת הנזק ונהנות מהתוצאות של עידוד תחליפי עישון, כמו ניו זילנד, שוודיה, נורבגיה, אנגליה ויפן, צריכות להמשיך ולעודד מדינות אחרות ואת ה-WHO לתמוך בהצעות שיפחיתו במהירות את שיעורי העישון. "1.3 מיליארד האנשים המעשנים בעולם, שמחציתם ימותו מוקדם, ראויים להנהגה הזו".

נושאים קשורים:  תחליפי עישון,  חדשות,  ארגון הבריאות העולמי,  סיגריות אלקטרוניות,  מאבק בעישון
תגובות
אנונימי/ת
12.02.2024, 20:11

ההישגים במדינות המצוינות בכתבה מרשימים כל כך. אנגליה שוודיה נורווגיה.
ואצלינו?? אהה נכון, יש לנו "מומחים" משלנו. מופקדים על בריאות הציבור ...
והתוצאה- 22% מעשנים. אפס הפחתה. אפס.
מניח שזה כציון תואם

אנונימי/ת
15.02.2024, 17:14

מעודד שישנם עוד כאלו שחושבים שהמדיניות צריכה התאמה דחופה