כוח המשימה EULAR התכנס לצורך כינון המלצות אורח חיים במחלות ראומטיות ושריר-שלד (RMD: rheumatic and musculoskeletal diseases). בסקירה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'RMD Open', מטרת החוקרים הייתה לסקור את הספרות בנוגע לקשר בין עישון וצריכת אלכוהול, ובין תוצאים ספציפיים של RMD.
עוד בעניין דומה
שתי סקירות שיטתיות נערכו לצורך זיהוי סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות אשר פורסמו בין 2013-2018, בנוגע לעישון וצריכת אלכוהול בקרב חולים של 7 מחלות ראומטיות: אוסטאוארתריטיס (OA), דלקת מפרקים שגרונית (RA), זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת חוליות מקשחת (axSpA), דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), טרשת רב-מערכתית (SSc) ושיגדון. שתי סקירות שיטתיות נוספות נערכו לצורך זיהוי מחקרים אורכיים מקוריים על עישון וצריכת אלכוהול, ותוצאים ספציפיים למחלה.
בקריטריוני ההכללה עמדו 9 סקירות ו-65 מחקרים מקוריים על עישון, וכן שתי סקירות ו-14 מחקרים מקוריים על צריכת אלכוהול. מרבית המחקרים היו באיכות בינונית/ירודה. עישון נקשר באופן מובהק עם תוצאים גרועים יותר: תחלואה קרדיווסקולרית, תגובתיות גרועה יותר לטיפול ב-RA, פעילות מחלה וחומרה גבוהות יותר ב-RA מוקדמת, והתקדמות רדיוגרפית של axSpA.
התוצאות היו הטרוגניות ל-OA, והראיות ל-PsA,יSSc ולשיגדון היו מוגבלות. המחקרים הזמינים שנערכו על צריכת אלכוהול התמקדו בעיקר ב-RA, ודיווחו על קשר חיובי בין צריכת אלכוהול ובין התקדמות רדיוגרפית. חמישה מחקרים העריכו את צריכת האלכוהול בשיגדון, ודיווחו על קשר מובהק בין מספר וסוג המשקאות האלכוהוליים, ובין היארעות של התלקחויות.
לסיכום, הספרות הקיימת היום תומכת בכך שלעישון קיימת השפעה שלילית על מספר תוצאים ספציפיים למחלות ראומטיות ושריר-שלד. כמו כן, ממצאי הספרות תומכים גם בכך שצריכת אלכוהול בכמות בינונית או גבוהה נקשרת עם סיכון מוגבר להתלקחויות בדלקת מפרקים שגרונית ובשיגדון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
