ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן קיימה היום (ב') דיון בנושא התמודדות עם מחלת הסוכרת. בדיון הוצגו נתונים חדשים על היקף העלות למדינת ישראל בטיפול בחולי סוכרת - 9 מיליארד שקל בשנה ל-550 אלף חולים בישראל. ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, דיווח לוועדה כי מחקר שיפורסם בקרוב יוכיח כי העלות למדינת ישראל בטיפול בהשמנה היא 20 מיליארד שקל.
עוד בעניין דומה
יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן, התריעה: "אנחנו בצפי של הכפלת חולי הסוכרת. יש מיליון איש בישראל עם טרום סוכרת. אם לא נעשה עכשיו משהו, הם פשוט יהפכו לסוכרתיים. כל שנה נוספים למעגל הקשה הזה עוד ועוד אנשים. נהיינו בית חרושת לסוכרת. צריך תקצוב עצום לצמצם את המיליון איש שיכולים להיות סוכרתיים ולבנות מנגנון מובהק למי שיצליח להוריד את אחוז העוברים ללא סוכרתיים.
"לראשונה בכנסת ישראל נרד פה לבדיקה מקיפה בדיוני הוועדה איך למנוע מחלות", הוסיפה סילמן. "טרום סוכרת ניתנת למניעה. המחלה יקרה ופוגעת באיכות החיים. אם לא נפעל, נגיע למיליון אזרחים חולים. מבחני התמיכה כיום לא מספקים. הנתונים שעלו היום בדיון המיוחד מראים על סכומים אדירים של מיליארדים מעבר לנזק אנושי רב שיש ממחלות הסוכרת וההשמנה. לא מספיקה ההשקעה של 100 מיליון שקל בלבד שיש כיום ונועדה לקידום הבריאות בכלל יחד עם נושאים אחרים".
פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, אמר בדיון: "השמנה היא הגורם המרכזי למחלות סוכרת ולב. חייבים להטמיע שילוב של אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית. חולים במחלת סוכרת ידועים יש למעלה מ-500 אלף וההנחה שלנו שיש קרוב ל-600 אלף. יש יותר מ-20,000 סוכרתיים שמתווספים בשנה. המטרה שלנו לייעץ למשרד הבריאות להוסיף מאמצים לשינוי תמונת הסוכרת בישראל. אפשר לראות בנתונים בוודאות כי מי ששותה יותר משלוש כוסות שתייה ממותקת בשבוע, סיכויו לחלות בסוכרת הוא כפול".
פרופ' רונית אנדולט מאגף התזונה במשרד הבריאות הציגה לוועדה נתונים לפיהם בשנת 2030, הצפי הוא למיליון חולי סוכרת בישראל. לדבריה, שיעורי הסוכרת באוכלוסיה החרדית בגילאים 25-75 גבוהים מעט משיעורי הסוכרת כשאר האוכלוסיה היהודית באותם הגילאים, עם פער מקסימלי של פי 1.6 בקבוצת הגיל 45-54.
על פי הנתונים, שיעורי הסוכרת באוכלוסיה הערבית והבדואית גם הם גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורי הסוכרת בקרב האוכלוסיה היהודית. בין האוכלוסיה הערבית (ללא בדואים) לבין האוכלוסיה היהודית (ללא חרדים) נצפה פער מקסימלי של פי 2.9 בקבוצת הגיל 35-54. בין האוכלוסיה הבדואית לבין אוכלוסיה היהודית (ללא חרדים) נמצא פער מקסימלי של פי 3.4 בקבוצת הגיל 45-54.
עוד אמרה כי יש קשר ברור בין המחלה לבין המצב הכלכלי-חברתי וכי שיעורי הסוכרת בקרב תושבים המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי-חברתי נמוך ובינוני-נמוך היו גבוהים יותר בהשוואה לשיעורי חולי הסוכרת המתגוררים בשכונות בעלות ציון כלכלי-חברתי בינוני-גבוה וגבוה.
ד"ר דיקר אמר בדיון: "אם רוצים למנוע סוכרת, חייבים לטפל בבעיית השמנה אבל בישראל יש אפס מרפאות לטיפול בהשמנה. לסוכרת יש המון תרופות ופרוטוקולי טיפול אבל להשמנה אין כל תרופות ומרפאות. אישה שחיה עם השמנה ונכנסת להריון - הילוד כבר נפגע מזה ומתוכנת לפתח את המחלה הזו גם כבוגר. המשמעות המניעתית הנדרשת חשובה בהיבט הדורי הבא. צריך לבסס את כלל הטיפול בהשמנה כדי למנוע את הנזק האנושי והכלכלי".