מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בתפקוד מערכת הריח לאחר הפסקת עישון. החוקרים ביצעו מחקר חתך שכלל 28 מתנדבים שפנו אל היחידה להפסקת עישון בבית החולים.
עוד בעניין דומה
המשתתפים במחקר עברו מבחנים להערכת תפקוד ההרחה לפני הפסקת העישון ופעם נוספת 45 ימים לאחר הפסקת העישון. בנוסף, החוקרים ציינו את משך העישון ומספר הסיגריות ליום.
תוצאות המחקר הראו כי משך העישון הממוצע היה 25.5 ± 12 שנים ומספר הסיגריות הממוצע ליום היה 21.6 ± 6.6. החוקרים מצאו שיפור מובהק ביכולת ההבחנה של ריחות, זיהוי ריחות וציוני TDI (כלומר, הציון הכולל של מבחני סף ההרחה, הבחנה בין ריחות וזיהוי ריחות) לאחר 45 ימים מהפסקת העישון (P=0.003, P=0.002 ו-P<0.001, בהתאמה). בנוסף, החוקרים מצאו קורלציה שלילית מובהקת בין משך העישון לבין מבחני ההרחה Sniffin’ Sticks שבוצעו לאחר הפסקת העישון, כלומר יכולת הבחנה בין ריחות, זיהוי ריחות ו-TDIי(P=0.008, P=0.002, P=0.001, בהתאמה).
החוקרים מצאו שיפור מובהק ביכולת ההבחנה בין ריחות, בזיהוי הריחות ובציוני TDI אצל מטופלים לאחר שהפסיקו לעשן. עם זאת, השיפור נמצא קשור באופן הפוך למשך העישון, מה שמצביע על כך שמשך עישון ארוך יותר עשוי להוביל לשיפור פחות משמעותי בתפקודי ההרחה לאחר הפסקת עישון.
מקור: