• יו"ר: ד"ר יעל בר-זאב
  • חברי ועד (רופאים): ד"ר אריאל רוקח, ד"ר ארנונה אייל, ד"ר יוסף עזורי, ד"ר עבדאללה משעל, ד"ר ענת אנדן יצחקי, ד"ר ראובן בלומנטל
  • חברי ועד (שאינם רופאים): גב' מאיה רודנאי, גב' שוש גן-נוי
  • חברי ועדת הביקורת: ד"ר עומרי אלרואי, מר חיים גבע, גב' איילת שבתאי
חדשות

דו"ח העישון של משרד הבריאות: ירידה במספר המעשנים בישראל

כ-20% מהמבוגרים מעשנים ורק 7% מקרב אלה שהפסיקו לעשן השתתפו בסדנה או קיבלו ייעוץ טלפוני להפסקת עישון במסגרת קופות החולים | ארגוני המאבק בעישון: "נדרשת גם אכיפה יעילה ונמרצת"

עישון (צילום: אילוסטרציה)

משרד הבריאות מפרסם היום (ד') את דו"ח העישון השנתי והוא יוגש לכנסת. זו הפעם ה-18 שמסמך כזה מתפרסם בעקבות חוק משנת 2000 בדבר "חובת דיווח על הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק". את הכנת המסמך הובילה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור.

דובר משרד הבריאות מסר כי בקרוב יפורסם המכרז להקמת מוקד גמילה מעישון, הצפוי להתחיל לפעול עד סוף השנה, "כדי לפתוח אפשרות נוספת ויעילה לגמילה מעישון". משרד הבריאות שם לו ליעד להגיע לשיעור עישון של 15.5% של האוכלוסיה בתוך חמש שנים. "אנו מאמינים כי החקיקה המעודכנת, מאמצי הגמילה והחינוך ובתמיכת ארגוני החברה האזרחית יביאו אותנו ליעד זה", נכתב בדו"ח.

בדו"ח צוין כי שיעור המעשנים המבוגרים בישראל עומד עתה על 19.8% בעוד שבתחילת שנות ה-2000 עמד על כ-25%. בעשור האחרון נרשמה ירידה. עוד מציין הדו"ח כי באוכלוסיית הצעירים, על סמך נתוני 2014, כ-20% התנסו בעישון סיגריות לפחות פעם אחת כתלמידי כיתה י' לעומת כ-48% בשנת 1998. כ-12% דיווחו על עישון מדי שבוע לעומת כ-19% ב-1998 וכ-10% בשנת 2006. בקרב בנים ערבים נצפית באחרונה עלייה בשיעורי העישון.

מבין גורמי הסיכון ההתנהגותיים מודגש בדו"ח, העישון הוא מהגורמים לתחלואה ולתמותה לצד השמנה, צריכת אלכוהול וחוסר פעילות גופנית. העישון מהווה גורם סיכון משותף לארבע המחלות הכרוניות המרכזיות: סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות בדרכי הנשימה. הן מטילות עומס כבד על מערכת הבריאות ועל החולים ומשפחותיהם. "בהתאם לכך, נחוש משרד הבריאות להמשיך ולהיאבק בתופעת העישון על מנת לצמצם את הנזק ממנה".

הדו"ח מציין כי יותר מ-27,300 מעשנים פנו ב-2017 לקבלת טיפול דרך קופות החולים לשם גמילה מעישון אולם ב-2018 חלה ירידה בשיעור זה בכ-9%. רוב ממאמצי הגמילה נעשים באופן עצמאי ולא מגיעים לידי ביטוי בנתונים אלה. בדעת משרד הבריאות "להתחקות אחרי החסמים המונעים ממעשנים לעשות שימוש בטכנולוגיות העומדות לרשותם לשם גמילה מעישון". לשם כך יש כוונה להפעיל את המוקד הטלפוני לייעוץ לצורך גמילה, ששירותיו יינתנו בחינם.

יותר גברים וערבים מעשנים

שיעור העישון בכלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל עומד על כאמור על 19.8%. שיעור הגברים המעשנים הוא 24.7% לעומת 15.1% בקרב נשים.

שיעור העישון בקרב הערבים - 23.3%. שיעור העישון בגברים יהודים עומד על 21.6%  והוא גבוה פי 1.3 בהשוואה לנשים יהודיות (16.7%). שיעור העישון בגברים ערבים (39.0%) גבוה פי 5.3 בהשוואה לנשים הערביות (7.3%).

שיעורי העישון גבוהים יותר באוכלוסיה הערבית בהשוואה לאוכלוסיה היהודית (פי 1.5 בקבוצת הגיל 34-21 ופי 2.1 בקבוצת הגיל 65 ומעלה). בכל קבוצות הגיל שבטווח הגילאים 64-21, שיעורי העישון גבוהים יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. בקרב יהודים, גברים ונשים, שיעורי העישון בקבוצות הגיל המבוגרות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצות הגיל הצעירות.

שיעור הגברים המעשנים שדיווחו על צריכה של למעלה מ-20 סיגריות ביום גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים (22.1% ו-9.3%, בהתאמה). שיעור הדיווח על צריכה של פחות מעשר סיגריות ביום נמוך יותר בערבים בהשוואה ליהודים (23.4% ו-37.2%, בהתאמה). כ-45% מהנשים, יהודיות וערביות, צורכות פחות מעשר סיגריות ביום וכמחציתן - 20-10 סיגריות ביום.

שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה (17.1%) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ובינונית (23.2% ו-29.1%, בהתאמה).

הגיל הממוצע להתחלת עישון הוא 18.4 שנה בגברים יהודים ו-19.8 בנשים יהודיות; 19.9 בגברים ערבים ו-24.8 בנשים ערביות.

ישראל במקום ה-20 בעישון באירופה

שיעור העישון בקרב גברים בישראל (24.7%) קרוב לממוצע במדינות האיחוד האירופי (24.4%). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (15.1%) נמוך מהממוצע האירופי (16.2%).

נתון מעניין אחר: ישראל ממוקמת במקום 20 מבין 36 מדינות באירופה בשיעור המעשנים הגברים ובמקום 24 בקרב נשים. במקום הראשון בקרב גברים אלבניה עם 41.7% ואחריה טורקיה - 40.1% וקפריסין - 38%. במקום האחרון איסלנד - 9.1%. בקרב נשים במקום הראשון מונטנגרו - 27% ואחריה סרביה - 26% ואוסטריה - 22.1%. במקום האחרון אלבניה - 6.2%.

מספר סיגריות יומי ועישון נרגילות בצעירים

4.8% מקרב משתפי סקר טלפוני (מדגם של כ-7,300 בני 20 ומעלה) דיווחו על עישון נרגילה: גברים ערבים יותר מיהודים (19.4% ו-4.7%, בהתאמה) ונשים ערביות יותר מיהודיות (7.7% ו-1.3%, בהתאמה). שיעורי העישון הגבוהים ביותר של נרגילה הם בגילאים 34-21 – 10.3% בגברים יהודים, 3.6% בנשים יהודיות, 33.8% בגברים ערבים ו-11.4% בנשים ערביות.

22% (כ-1.2 מיליון איש) מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום: גברים (30%) - שיעור כפול מנשים (15%). 46% מעשנים למעלה מעשר סיגריות ביום: 53% מהגברים, לעומת 32% מהנשים.

גיל התחלת העישון בקרב מעשנים – גיל 16 – זהה בשני המינים. 23% התחילו לעשן לפני גיל 16 - 23% בגיל 17-16, 24% בגיל 19-18 ו-30% התחילו בגיל 20 ומעלה.

הפסקת עישון ועישון פסיבי

20% מהמעשנים מנסים להפסיק לעשן, 37% ניסו להפסיק לעשן בעבר ו-42% לא ניסו להפסיק לעשן כלל. 19% מבני 20 ומעלה עישנו בעבר ואינם מעשנים כיום, 24% מהגברים ו-14% מהנשים. 26% הפסיקו לעשן בשל בעיה בריאותית, 44% הפסיקו מחשש לנזק לבריאותם או לבריאות בני משפחתם. רק 7% מקרב אלה שהפסיקו לעשן השתתפו בסדנה או קיבלו ייעוץ טלפוני להפסקת עישון במסגרת קופת החולים.

66% מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים (פסיבי) במידה כלשהי בחודש האחרון, 30% מהם נחשפו לעתים קרובות. 19% מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים בבית, 25% במקום העבודה, 22% אצל חברים, 22% באירועים ובמקומות סגורים ו-26% נחשפו לעישון במקומות ציבוריים פתוחים.

בשנת 2018 היה שיעור העישון בקרב מתגייסים לצה"ל 28.0%, ובקרב המתגייסות 18% - זו ירידה של 2.0% בהשוואה לממוצע הרב שנתי בשנים 2018-1986 בקרב גברים (30.0%) ובירידה של 6.4% בהשוואה לממוצע הרב שנתי בקרב נשים (24.4%). בקרב המעשנים בצה"ל צריכת הסיגריות היומית הממוצעת - 10 בגברים ו-9 נשים. בהתאם למגמת ירידה הדרגתית בשני העשורים האחרונים.

תעשיית הטבק והכנסות ממסים על מוצרי עישון

על פי הדו"ח, תעשיית הטבק ממשיכה במאמציה לקידום העישון ובשנת 2017 השקיעה כ-80.75 מיליון שקל בחסויות, פרסומות קידום מכירות ודיוור ישיר. בשל כך, הוביל ותמך משרד הבריאות בעזרת ארגוני החברה האזרחית בעדכון החוק להגבלת פרסומת למוצרי עישון במטרה לצמצם את פעילות התעשיה באפיק זה.

על פי ההערכות, הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2018  הוא כ-5.665 מיליארד שקל - כ- 5.158 מיליארד מיבוא וכ-507 מיליון שקל מייצור מקומי. כ-460 מיליון שקל התקבלו ממסי קנייה על טבק לגלגול. סך הכנסות המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השוני בשנת 2018: כ-6.125 מיליארד שקל ללא תקבולי מע"מ. יבוא טבק לעישון, לנרגילות, למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום עלה בשנת 2018 בשיעור של 19.4%.

בשנת 2018 נמכרו בישראל מייצור מקומי ומייבוא 226,235 ק"ג טבק לנרגילה, עלייה של 13% לעומת 2017.

הדו"ח מציין שבשנת 2018 הוטלו עלי ידי רשויות מקומיות 1,704 קנסות על מעשנים בתחומי בתי החולים הפועלים בכל עיר: ברמת גן הוטלו 465 ואחריה: חיפה 451, ירושלים 387, כפר סבא 167, חולון 161, תל אביב 55, צפת 13, נתניה 4, אשקלון 1. כן מציין הדו"ח כי ב-2018 הוטלו קנסות של הפרת החוק האוסר עישון במקומות ציבוריים שונים, מזה 1,792 הוטלו במסעדות. תל אביב מובילה בנושא הזה עם 1,791 קנסות, ירושלים עם 1,498, חיפה – 1,288 ונתניה עם 656 קנסות בגין עישון במקומות ציבוריים.

ארגוני המאבק בעישון: נדרשת אכיפה יעילה ונמרצת

איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית, האגודה למלחמה בסרטן והמיזם למיגור העישון מסרו בתגובה: "מדינת ישראל קידמה בשנה החולפת את המאבק בעישון, הרחיבה את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים ושדרגה את חוק הגבלת הפרסום והשיווק של המוצרים הממכרים והממיתים לאחר מאבק נחוש של ארגוני המאבק בעישון, חברי הכנסת ובתמיכת משרד הבריאות.

"בנוסף נעשה צעד משמעותי לתיקון עיוות המס על הטבק לגלגול הודות לעתירתם לבג"ץ של המיזם למיגור העישון והאגודה למלחמה בסרטן. אליהם הצטרפה ההסתדרות הרפואית, כידיד בית המשפט. נתונים ראשוניים מראים כי צעד זה מתחיל להשפיע ומעודד מעשנים לפנות לגמילה".

יחד עם זאת מסרו הגופים כי בישראל עדיין נדרשת גם אכיפה יעילה ונמרצת. ד"ר חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ציין כי "קיימים צעדים רבים הכרחיים שלא קיבלו מענה בחקיקה הקיימת כגון אזהרות גרפיות, איסור מכירה עד גיל 21, איסור על טעמים וביטול ההחרגה של העיתונות הכתובה. האיגודים הרפואיים ימשיכו יחד עם ארגוני החברה האזרחית, משרד הבריאות וחברי הכנסת שיבחרו לקדם צעדים מוכחים אלה ואחרים למיגור העישון בישראל".

ד"ר יעל בר-זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, הוסיפה: "בשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית גם בתחום הגמילה מעישון עם הוספת אמצעים נוספים לתמיכה בגמילה מעישון במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי והכנה לקראת הקמת קו ייעוץ טלפוני לאומי. אך ההיסטוריה והמציאות הנוכחית מראים שחברות הטבק מחפשות כל הזמן פרצות בחוק ואסטרטגיות חדשות לגרום לקהל חדש של ילדים ובני נוער להתמכר למוצריהן, לדוגמה על ידי  דיוור ישיר, הקמת חנויות ניידות, ופרסום על גבי הסיגריות עצמן כדי לעקוף את איסור הפרסום על החפיסה. מדינת ישראל ומשרד הבריאות חייבים למצוא דרך להגיב  במהירות הנדרשת ולהגביר את האכיפה על החקיקה הקיימת".

דנה פרוסט, מקדמת הבריאות באגודה למלחמה בסרטן, הזהירה מפני הנזק הבריאותי הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות וציינה המעשנים הם לא הקורבנות היחידים של סרטן הקשור לעישון: "חשיפה לעישון כפוי בבית או במקום העבודה מגבירה את הסיכון לסרטן ריאות. הגנה מפני עישון כפוי והגנה על בני נוער מפני התחלת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן הקשור לעישון".

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון הוסיפה: "חרף ההישגים המשמעותיים במסגרת המאבק, עדיין ארוכה הדרך להבטחת הבריאות של דור העתיד מפני הנזק הבלתי הפיך של ההתנסות וההתמכרות לעישון. עולם העישון החדש רווי סכנות לבני נוער וצעירים. בעוד החברות טוענות שסיגריות אלקטרוניות משווקות כאלטרנטיבה למעשנים בגירים - בפועל נמדדה תוך פחות משנה עלייה של 72% בהתנסות של בני הנוער בסיגריות אלקטרוניות, ועבור למעלה מ-17% סיגריה אלקטרונית היתה מוצר העישון הראשון, כאשר הסיכון הוא פי שבעה לעבור בעתיד לעישון סיגריות".

נושאים קשורים:  דו"ח העישון השנתי,  חדשות,  פרופ' סיגל סדצקי,  טבק,  נרגילה,  עישון פסיבי,  מס על סיגריות,  ד"ר חגי לוין,  ד"ר יעל בר-זאב
תגובות
 

דוח לא משקף את המציאות .כול בן אדם שלישי מעשן ומשרד הבריאות אינו עושה מספיק. אין בקרה ואכיפה . יש מקומות שאחיות ופקידות מעשנות בכניסה למרפאה לבושות במדים למי אכפת?