• יו"ר: ד"ר יעל בר-זאב
  • חברי ועד (רופאים): ד"ר אריאל רוקח, ד"ר ארנונה אייל, ד"ר יוסף עזורי, ד"ר עבדאללה משעל, ד"ר ענת אנדן יצחקי, ד"ר ראובן בלומנטל
  • חברי ועד (שאינם רופאים): גב' מאיה רודנאי, גב' שוש גן-נוי
  • חברי ועדת הביקורת: ד"ר עומרי אלרואי, מר חיים גבע, גב' איילת שבתאי
חדשות

עודף משקל ושימוש יתר באנטיביוטיקה ובבנזודיאזפינים בישראל

ממצאי דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה ל-2017: עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסיה הבוגרת בארץ, הרגלי שימוש נרחבים באנטיביוטיקה אך גם מגמת ירידה במספר חולי סוכרת ובמעשנים

ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה בהשוואה לשאר חברות ה-OECD. על כך מצביעים ממצאים ראשוניים מדו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה המתפרסמים הבוקר (ד'). הדו"ח מתייחס ל-2017.

שאר הממצאים הבולטים: מעל למחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל והשמנת יתר - כ-62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 64-20. כחמישית, 19.2%, מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל (גילאי 74-16) מעשנת. שיעורי בדיקת סרטן צוואר הרחם עדיין נמוכים בהשוואה לעולם - רק כמחצית הנשים, 49.9%, בגילאי 54-35 ביצעו בדיקת סקר בשלוש השנים האחרונות.

הדו"ח המלא שמקיף עשרות מדדי איכות ברפואת הקהילה אמור להתפרסם בקרוב. הוא יעסוק בהשמנה, עישון, בדיקות סקר לסרטן, תחלואת ילדים, קידום בריאות, שימוש בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות), מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.

התכנית פועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. בראש המינהלת האקדמית של התכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של "הדסה" והאוניברסיטה העברית. אתמול (ג') אמרה: "אין ספק שקיימת מגמה חיובית ברמת התיעוד וביצוע מדדים רבים, ביניהם שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס ועלייה משמעותית לאורך השנים בביצוע בדיקת ספירומטריה לאוכלוסיות שבסיכון למחלות ריאה חסימתיות. לראשונה גם ניכרת מגמת עצירה בהתפשטות מחלת הסוכרת ועלייה בשיעור החולים הסוכרתיים המאוזנים".

יחד עם זאת, ציינה פרופ' קלדרון-מרגלית, "עולות סוגיות קשות שיש לפעול ביתר שאת על מנת לטפל בהן, ביניהן בעיית ההשמנה המציגה תמונה עגומה של עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסיה הבוגרת בארץ; הרגלי שימוש נרחבים באנטיביוטיקה על השלכותיהם המחייבות תכנית התערבות לאומית להפחתה או שינוי בדפוסים אלה; הצורך במענה לשאלה המהותית בדבר הרחבת טווח השנים לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בדומה להנחיות במדינות האחרות בעולם והביטחון התזונתי של ילדים וקשישים במעמד סוציואקונומי נמוך".

בנושא עודף המשקל והשמנת יתר מצביע הדו"ח כי בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב גילאי 84-20 ניכר שאלה עולים בקצב דומה הן אצל גברים והן אצל נשים עד גיל 49-45 אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילאים אלה, מחריפה הבעיה בקרב הנשים ב-20 השנים הבאות. בקרב גברים ניכר כי אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציואקונומי לעומת נשים בגילאי 64-20, שאצלן ניכרת ירידה במשקל העודף יחד עם העלייה במצב הסוציואקונומי.

בנושא העישון מפרט הדו"ח כי 26.6% מהגברים בארץ מעשנים ו-12.1% נשים. עם זאת ניכרת ירידה מתונה ועקבית משנה לשנה בשיעורי העישון אלא שעדיין השיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18.4%.

מניעת סרטן צוואר הרחם

על שיעורי בדיקת סרטן צוואר הרחם הנמוכים בהשוואה לעולם מצביע הדו"ח שהשנה נצפה שיפור קל בשיעור הנבדקות אך עדיין בהשוואה לעולם מדובר בהיענות נמוכה לבדיקה. לדוגמה: 82.4% נבדקות בשוודיה, 76% באירלנד. אמנם לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה איננו נמוך בישראל בהשוואה למדינות המפותחות בעולם.

פרופ' קלדרון-מרגלית ציינה: "ההמלצות של גופי הבריאות בעולם היא לבצע את בדיקת פאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) בטווח גילאי 60-25 ואילו בישראל סל הבריאות מכסה טווח מצומצם יותר שנע בין הגילאים 54-35. האמתלה לטווח המצומצם היתה העובדה שסרטן צוואר הרחם נדיר בארץ אלא שאנו רואים שיעור גבוה יחסית של תמותה.

"סל הבריאות דואג להנגיש חיסון לכל הילדים בארץ כנגד נגיף הפיפולמה כשמטרתו המרכזית היא בעיקר למנוע סרטן צוואר הרחם. ההערכה היא כי מדובר בכ-80 מקרי מוות בשנה, לרוב בקרב נשים שאינן מבוגרות מאוד כאשר סוג הסרטן הוא אלים במיוחד. אלה מקרים שניתן למנוע על ידי סיקור בתבחין PAP לצד מעבר או תוספת של בדיקות מולקולריות מתקדמות הקיימות כיום".

שימוש יתר באנטיביוטיקה ובבנזודיאזפינים

על השימוש הנרחב באנטיביוטיקה ציין הדו"ח כי השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן של תרופות מהסוג הזה הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים.

פרופ' קלדרון-מרגלית: "התפתחות העמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש בהן. שימוש מושכל ומופחת בתרופות אלו עשוי לצמצם בהיקף תופעת העמידות. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה. הן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות האנטיביוטיות האחרות.

"ניכר שימוש רחב באנטיביוטיקה בישראל יחסית למדינות ה-OECD ויש  ליזום תכנית התערבות לאומית להפחתה או בשינוי דפוסי השימוש באנטיביוטיקה".

על שימוש היתר בבנזודיאזפינים - תרופות מיישנות ומרגיעות - בקרב אוכלוסיה מבוגרת, מצביע הדו"ח על כך ש-5% מהאוכלוסיה בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים ונתון זה נמצא בעלייה. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות ולבעיה בשיווי משקל.

"השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר עד כדי פי שניים בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי גבוה לעומת נשים במצב סוציואקונומי נמוך. נראה כי השימוש עולה עם הגיל. תרופות אלו נלקחות בעיקר לשינה וידוע כי בשימוש יתר - מעל מנה אחת ליום, כפי שנבדק במדד - הן מאבדות מיעילותן אולם עלולות לפגוע בשיווי המשקל וליצור תלות".

עלייה בבדיקות לגילוי סרטן שד וסרטן המעי הגס

בדו"ח גם כמה נתונים המצביעים על מגמות שיפור, למשל בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם סרטן השד. ב-2017 נרשם שיא בביצוע בדיקות - 70.5% בקרב נשים בגילאי 74-50. נתון זה ממשיך מגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה. בעת התחלת המדידה, בשנת 2002, נמדדו רק כ-53%. בבחינת שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בגילאי 69-50 ונכון לשנת 2015 שיעור הביצוע עומד בישראל על 70.8% לעומת ממוצע של 60.8% במדינות ה-OECD.

כמו כן ניכרת עלייה משמעותית בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: 63.3% מקרב בני 74-50 ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2017 לעומת 58.6% בשנת 2016. "עם תחילת המדידות בשנת 2003 רק כ-12% מהאוכלוסיה ביצעו בדיקה זו. היה זה אחוז נמוך מאוד, כאשר אין מחלוקת על כך שזו בדיקה שהיא בחזקת מצילת חיים", הדגישה עוד פרופ' קלדרון-מרגלית. "העלייה המרשימה בהיענות לבדיקה היא תוצר ישיר של עבודה קשה הנעשית בקופות החולים שהביאה לעלייה דרמטית במודעות לבדיקות, הן באמצעות דם סמוי בצואה (פעם בשנה) והן על ידי בדיקת קולונוסקופיה (אחת לעשור)".

שיפור בהשמנה בילדים

ניכרת גם מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת יתר בקרב ילדים: 7.1% בקרב בני 7 - ירידה בהשוואה לשנת 2016 (7.6%) ושנת 2015 (8.1%). BMI תקין נמדד אצל 77% מהבנות ובכ-76% מהבנים בגיל 7.

מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציואקונומי נמוך, סובלים מרזון כמעט כדי פי שניים בההשוואה לילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציואקונומי גבוה. בקרב הבנות בגילאים אלה הפער גדל עד ליותר מפי שניים מבנות גילן בשכבות הנמוכות.

"נושא זה מחדד את הצורך לטפל בחוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו אקונומי נמוך – מה שמחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה", ציינה פרופ' קלדרון-מרגלית.

אבחון מחלות נשימתיות

על השיפור המשמעותי שחל בתחום הבדיקות הקשורות באבחון מחלות נשימתיות, ציין הדו"ח כי נרשמה עלייה משמעותית בביצוע בדיקות ספירומטריה כמעקב אחרי חולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ולאוכלוסיה שנמצאת בסיכון למחלה. קרוב ל-74% לעומת 52.4% בהשוואה למדידה מ-2013. COPD מאפיינת בעיקר אוכלוסיה מעשנת. על פי נתוני WHO היא מהווה סיבת התמותה מס' 4 בעולם המערבי. בהשוואה למערכת הבריאות באנגליה (79%) צומצמו פערי הביצוע של בדיקות אלו באופן ניכר ובהשוואה למערכת הבריאות בארה"ב ניכר  שישראל ניצבת במקום גבוה יותר.

לראשונה: ירידה במספר חולי סוכרת

בפעם הראשונה, ציין הדו"ח נצפתה גם ירידה במספר חולי הסוכרת כמו גם ירידה קלה בשיעור החולים (9.6%). יותר חולי סוכרת מאוזנים כיום ומגמת השיפור חלה לתקופה שבין 2013 ל-2017 וזאת לצד ירידה בחולי הסוכרת שאינם מאוזנים והתחלה של צמצום פערים לפי מצב סוציואקונומי באיזון.

אולם כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית – בעיה רפואית שבה נרשמת עלייה מתמדת. זה סיבוך של המחלה שעלול להוביל לצורך בטיפולי דיאליזה ואף לתמותה.

בריאות הנפש

בנושא מדדי בריאות הנפש, לראשונה מאז הרפורמה ציין הדו"ח: 35% בלבד מהחולים שאושפזו בבתי חולים לפגועי נפש הגיעו בטווח הזמן המומלץ מיום שחרורם להמשך טיפול ומעקב במרפאות בריאות הנפש בקהילה. רק ל-58% מהחולים במחלות הקשות נמצאו נתונים על מדידות משקל/גובה בתיק הרפואי האישי, לעומת 90% באוכלוסיה הכללית. לעומת זאת, נמצא כי 38% מחולי מחלות הנפש הקשות סובלים מהשמנת יתר - פי 1.5 יותר מהנתון המוכר בקרב כלל האוכלוסיה. עם זאת, איכות הטיפול בסוכרת נמצא זהה בין קבוצה זו לבין חולי סוכרת באוכלוסיה הכללית.

"יש צורך לחזק את מערך בריאות הנפש, כך שהמשוחררים מאשפוז יזכו לרצף טיפולי בתזמון נאות ועל המערכת לתת את המענה המתאים לעליית המדדים", ציינה פרופ' קלדרון-מרגלית.

נושאים קשורים:  חדשות,  דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה,  עישון,  השמנ יתר,  אנטיביוטיקה,  גילוי סרטן שד,  סרטן המעי הגס,  פרופ' רונית קלדרון-מרגלית
תגובות