מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי זה בוצע, על מנת לבחון את היעילות הקלינית של טיפול בכאב נוירופתי כרוני שאינו קשור לסרטן, בשבע מרפאות כאב בקנדה.
עוד בעניין דומה
משתתפי המחקר טופלו בהתאם להנחיות הסטנדרטיות והיו תחת מעקב בחודשים 3, 6, 12, 18 ו-24 מתחילת הטיפול. בוצעו הערכות כאב, מצב רוח, איכות חיים ושביעות רצון מהטיפול. התוצא העיקרי שנבחן היה ירידה של 30% בעוצמת הכאב וירידה של נקודה אחת בסולם כאב מ-0 עד 10, לאחר 12 חודשים, בהשוואה לנקודת הבסיס.
למחקר גויסו 789 מטופלים, שגילם הממוצע עמד על 53.5 ו-55% מביניהם נשים. המטופלים דיווחו על כאב שנמשך בממוצע 4.88 ± 5.82 שנים. עוצמת הכאב הממוצעת היתה בנקודת הבסיס 6.1 ± 1.9.
כל ההערכות הסטנדרטיות שבוצעו הראו שיפור מובהק לאחר 12 חודשים, בהשוואה לנקודת ההתחלה. עם זאת, 23.7% בלבד מכלל המטופלים השיגו שיפור קליני מובהק בכאב ובתפקודיות לאחר 12 חודשים, בהתאם לתוצא העיקרי שהוערך.
ניתוחים של משתנה בודד הראו, כי התקבלו תוצאים גרועים יותר לאחר 12 חודשים ככל שהכאב נמשך זמן רב יותר (P=0.002), ככל שעישון היה אינטנסיבי יותר (P=0.01), ככל שהפיצוי על נכות היה גבוה יותר (P = 0.001) וככל שמינון האופיואידים בנקודת הבסיס ולאחר 12 חודשים היה גבוה יותר (P<0.02).
מתוצאות המחקר עולה, כי אסטרטגיות הטיפול הקיימות כיום מספקות פתרון ארוך-טווח רק לרבע מהמטופלים הסובלים מכאב נוירופתי, אשר מקבלים טיפול במרפאות כאב שלישוניות. כמו כן, מציינים החוקרים, כי אופיואידים אינם יעילים בטווח הארוך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
