ורניקלין (המשווק בארץ תחת השם המסחרי צ'מפיקס, פייזר) מתפקד כאגוניסט חלקי של הרצפטור הניקוטיני לאצטיל כולין. פעילות זו מקלה את תסמיני הגמילה מניקוטין ומורידה את שיעור התחושה החיובית בתגובה לשימוש בניקוטין. דיווחים קודמים קשרו את השימוש בצ'מפיקס עם מחשבות אובדניות, עלייה בשיעור תאונות דרכים ואף אלימות ופסיכוזה.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שבוצע במכון קרולינסקה בשוודיה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אוקספורד, בדקו החוקרים את הקשר הזה במסד נתונים גדול בשוודיה. המחקר פורסם בכתב העת British Medical Journal.
החוקרים השתמשו במסד נתונים המכיל מידע לגבי כלל אוכלוסיית שוודיה (כמעט 8 מיליון איש) מעל גיל 15, שמתוכה 69,757 איש טופלו בצ'מפיקס בין השנים 2006 ל-2009.
המחקר בדק את שיעור ההיארעות של מצבים פסיכיאטריים חדשים, התנהגות אובדנית, הרשעות וחשדות בפשיעה, תאונות דרכים וכן הרשעות וחשדות בעבירות תנועה.
בכלל האוכלוסייה שנבדקה, דווחו 337,393 מצבים פסיכיאטריים חדשים בתקופה שבין 2006 ל-2009. בנוסף, דווחו בתקופה זו 507,823 חשדות לפשעים ו-338,608 הרשעות בפשעים, 40,595 אירועים אובדניים, 124,445 תאונות דרכים ו-99,895 חשדות, וכן 57,068 הרשעות בעבירות תנועה.
בהשוואת הנתונים של אנשים כשקיבלו את הטיפול לעומת התקופה שבה לא היו מטופלים, לא נמצא קשר בין השימוש בצ'מפיקס לבין סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית, פשיעה, תאונות דרכים, עבירות תנועה או פסיכוזה.
לעומת זאת, צ'מפיקס היה קשור בעלייה קטנה בסיכון למצבי חרדה (יחס סיכונים 1.23, רווח סמך של 95% 1.01 עד 1.51) ושינויי מצב רוח (1.31, 1.06 עד 1.63), שנצפתה רק באנשים עם הפרעות פסיכיאטריות שאובחנו לפי תחילת הטיפול בצ'מפיקס.
לאור הממצאים קובעים החוקרים, כי המחקר לא אישש את החששות שהטיפול בצ'מפיקס גורם לתופעות לוואי כגון התנהגות אובדנית ותאונות. יש צורך במחקר נוסף על מנת להבין את העלייה הקטנה בסיכון לשני מצבים פסיכיאטריים, באנשים עם אבחנות פסיכיאטריות קודמות.