גמילה מעישון בבית חולים

אשפוז הינו זמן משבר. לכן, רבים סבורים שבעת אשפוז ובייחוד כאשר האשפוז נובע ממחלה הקשורה לעישון, הזמן לשכנע ולסייע למטופלים להגמל מעישון.

לגמילה מעישון בבית חולים שתי פנים. הראשונה הינה איסור העישון ברחבי בית החולים (בתי חולים נקיים מעישון). האספקט השני הינו הצד הקליני, הרפואי, אשר מנסה לנצל את ההזדמנות שבאשפוז על מנת לסייע למאושפז (ולמשפחתו) להגמל מעישון.

כמה מהמאושפזים מעשנים?

השלב הראשון בהתייחסות לבעיית הגמילה מעישון בבית חולים הינה הבנת היקף הבעיה. לכאורה, היקף הביעה יכול היה להימדד על פי גליונות האשפוז של החולים. אבל הפתרון אינו כה פשוט. רופאים ואחריות רבים אינם מציינים את סטטוס העישון של חולים בגליונות או שאינם מדייקים.

במקומות מסויימים בארצות הברית, כגון בבוסטון, הכנסה של שדה חובה בטופס קבלת החולה הממוחשב העלתה מאד את אחוז ההתייחסות לעישון בבית החולים ואף את דיוק ההתייחסות.

האם מאושפזים נכונים להיגמל מעישון?

מאושפזים רבים אשר נשאלים על ידי הצוות המטפל באשר לנכונותם להיגמל מעישון מצהירים שהם מאד רוצים להיגמל. אבל האם זו האמת? מהו המרכיב של המבוכה מפני הצוות המטפל או הלחץ הנפשי הכרוך באשפוז באמירה הזו ומהו החלק האמיתי והכן?

התחלה של גמילה מעישון בבית חולים (Hospital Initiated Smoking Cessation)

יש רבים הגורסים שאשפוז קצר מידי כדי להשפיע באמת על יכולתו של מטופל להיגמל מעישון. יחד עם זאת, כאמור, חבל לפספס את ההזדמנות. לכן, קיימת גישה לפיה מנצלים את האשפוז על מנת להתחיל את התהליך של הגמילה, כאשר מרבית העבודה (וההצלחה) נעשית בקהילה בהמשך, תוך קשר הדוק עם המומחים והקלינאים בבית החולים.

המלצות בשחרור מאשפוז באשר לגמילה מעישון
חולה אשר משתחרר ממחלקת אשפוז מקבל לידיו גליון סיכום מחלה ובו המלצות שונות באשר למה שעליו לעשות בהמשך על מנת לשמר את בריאותו. המלצות אילו חייבות להכיל גם התייחסות לעישון. קיימים פסקי דין בהם הרשיעו רופאים אשר לא תעדו את ההתייחסות לבעיית העישון של המטופל שלהם.