מחקר שבדק את הרגלי העישון בקרב כ-30 אלף חיילים וחיילות בשירות חובה בצה"ל, בין השנים 1987 ל-2011 מצא, כי שכיחות העישון עלתה ב-39.4% מיום הגיוס ליום השחרור - משיעור של 26.2% בעת הגיוס ל-36.5% בעת השחרור. תוצאות המחקר פורסמו אתמול (יום ב') בכתב העת Nicotine & Tobacco Research.

לפי המחקר, שכיחות העישון בשחרור הייתה גבוהה יותר בקרב גברים (40.3%) מאשר בקרב נשים (32.4%), אך קצב העלייה במהלך שירות החובה היה דומה. המחקר העלה ש-18% מהנבדקים שלא עישנו בזמן הגיוס התחילו לעשן במהלך השירות הצבאי. מעשנים לשעבר (לפני השירות הצבאי) היו בסיכון הרב ביותר לשוב ולעשן במהלך השירות הצבאי. בפועל, 56% מהם חזרו לעשן במהלך השירות.

בדומה לתכנית קיימת בצבא ארה"ב, החוקרים ממליצים על הקמת גוף מרכזי ותכנית כוללנית לפיקוח על צריכת מוצרי טבק בצה"ל

המחקר גם מצא, כי גברים ונשים עם פרופיל קרבי היו בסיכון מוגבר להתחיל לעשן במהלך השירות, גם לאחר תיקנון למשתנים אישיים, משפחתיים וצבאיים. לעומת זאת, 12% מהמעשנים בעת הגיוס הפסיקו לעשן במהלך השירות הצבאי.

המחקר נערך על ידי ד"ר לאה רוזן, ד"ר חגי לוין וד"ר סלמאן זרקא מבתי הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית-הדסה ואוניברסיטת חיפה ובשיתוף חוקרי חיל רפואה של צה"ל ולדי רוזבסקי, תמר סלע, ד"ר יעל בר-זאב וד"ר ורד מולינה-חזן.

בדומה לתכנית קיימת בצבא ארה"ב וראיות ממחקרים שנעשו בעולם, החוקרים ממליצים על הקמת גוף מרכזי ותכנית כוללנית לפיקוח על צריכת מוצרי טבק בצה"ל, לרבות הצעדים הבאים: אכיפת איסור העישון במקומות ציבוריים, מניעת אספקת סיגריות לחיילים בחינם או במחיר מוזל, הפעלת תכנית מניעה וטיפול בגמילה מעישון המותאם למסגרת הצבאית, תיעוד סטטוס עישון ברמת הפרט וניטור מצב העישון בצה"ל.

החוקרים ממליצים, כי המפקדים בצבא יובילו את המסר הבריאותי ובמיוחד את המסר "אני לא מעשן" כחלק מהקניית דוגמא אישית, בפרט ביחידות הקרביות. כאמור, המחקר מלמד כי חיילים שהחלו לעשן והפסיקו לפני גיוסם, מהווים קבוצת סיכון לחזרה לעישון ועל כן נדרשת תכנית מניעת עישון ייעודית בקרב קבוצה זו.

"על הממשלה ומשרד הבריאות לשתף פעולה עם צה"ל במטרה לצמצם את מספר החיילים שמתחילים לעשן, לעודד חיילים מעשנים להפסיק לעשן"

בנוסף, נדרשת תשומת לב מיוחדת לחיילים בעלי הפרופיל הגבוה יותר, שלרוב נמצאים בשירות בעל אופי קרבי יותר - וששיעור העישון בקרבם הוא גבוה יותר. המחקר מדגים כי תופעת העישון בישראל מטרידה גם טרם הגיוס לצה"ל, ועל כן נדרשת תכנית לאומית למאבק בעישון בתיאום בין מערכות החינוך, הביטחון והבריאות.

ד"ר לאה רוזן, ראש החוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב, ציינה: "השימוש בטבק בצה"ל פוגע בחיילי צה"ל ובביטחון. על הממשלה ומשרד הבריאות לשתף פעולה עם צה"ל במטרה לצמצם את מספר החיילים שמתחילים לעשן, לעודד חיילים מעשנים להפסיק לעשן, ולהגן על מי שאיננו מעשן מפני חשיפה לעשן סיגריות. עלינו לקחת דוגמה מארה"ב, שערכה שינויים מקיפים במדיניות העישון במסגרות הצבאיות, על מנת להגן על החיילים ולשפר את המוכנות לקרב ואת ביצועי היחידות".

ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה, בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ו"הדסה", הוסיף: "העלייה שמצאנו בשיעורי העישון במהלך שירות החובה בצה"ל מדאיגה מאוד לאור ההשלכות הקשות על בריאות הציבור ובריאות הצבא. אנו חייבים לרכז מאמץ במלחמה בעישון לצורך הגנה על בריאות החיילים כחלק מתכנית לאומית כוללת. אני תקווה שבצה"ל יופעלו צעדים דומים לאלו שיושמו בהצלחה בצבאות אחרים".
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות.